כמו בדרך כלל אצלנו במשפחה, אנחנו יוצאים לאכול בחוץ כשאנחנו רוצים לחגוג משהו, והפעם אנחנו חוגגים יום הולדת לאמא שלי.
ההורים שלי היו לא מזמן במסעדת ג'ויס בביצרון ונהנו מהאוכל והם מציעים ללכת לשם שוב כדי לחגוג את יום ההולדת.
המסעדה נמצאת במרכז הישוב ביצרון. המסעדה הוקמה על שרידי רפת ישנה ומחולקת לשני חלקים מרכזיים. בחלק אחד ממוקמת חנות מתנות ופריטי עיצוב לבית וחנות בגדי נשים ובחלק השני מסעדה.
מהמסעדה נשקף נוף של שדות המושב ועצים רבים שנותנים תחושה ביתית חמה ומזמינה שנעימה לעין.
כשנכנסנו אל תוך המסעדה, המקום היה ריק מאדם מה שהפתיע אותי, אבל נאמר לי שבשעות מאוחרות יותר יש יותר תנועה.
השולחן שבחרנו היה צמוד לטאבון, שהיה פעיל והפיץ ריח נהדר.
לקח לנו די הרבה זמן להחליט מה אנחנו רוצים לאכול (כמו תמיד), כי יש הרבה דברים שמצאו חן בעינינו בתפריט וקשה להחליט.
בסופו של דבר הצלחנו להחליט מה אנחנו רוצים להזמין.
קודם כל, כמובן הזמנו מנה ראשונה:
לטעמי, המנה לא הייתה הצלחה גדולה; אצבעות הגבינה היו קריספי מבחוץ ורכים מבפנים, לא שילוב שאהוב עלי כלכך.
הציפוי החיצוני היה די טעים אבל אני חושב שהקצח (או בשמו השני סומסום שחור) אינו משתלב במנה.
בצלוחית היה רוטב הצ'טני, טעמתי ממנו פעמיים ולדעתי היה חמוץ מדי אז לא אכלתי ממנו שוב.
המנה שאמא הזמינה למנה ראשונה נקראת "בצלי מדורה" (מימין). המנה הזו מצאה חן בעיניי יותר, כי גם יש בה בצל וגם יש מילוי בשר.
הבצלים והמילוי היו רכים כל כך שהם נמסו מיד כשנכנסו לפה וההרגשה הייתה טובה.
ועכשיו, אחרי שנהינו מהמנה הפותחת נעבור לשחקן המרכזי בסיפור; המנות העיקריות.
המנה העיקרית שאחי הזמין נקראת "פיצת הנקניקים של אדווארדו".
אחי אמר שטעם הנקניקים היה דומה לו מדי ושהוא ציפה לקבל נקניקים עם טעמים קצת פחות דומים שקל יותר לזהות. היה לו קצת מאכזב מכמות הנקניקים שהיו על הפיצה וזה הזכיר לו את כמות הנקניק ששמים על הפיצות ברשתות פיצה.
מבחינת הטעם הוא אומר שהטעם של הפיצה היה מצוין, הבצק לא היה דק מדי והיה לטעמו, כמות הגבינה הייתה רבה והרגישה מאיכות גבוהה, רוטב העגבניות כלל בתוכו גם עגבניות חתוכות מה שהוסיף עוד טעם טוב למנה וגם גודל בצק הפיצה היה גדול ומכובד.
אני מסכים עם מה שאחי אמר ומאוד מרוצה מהמנה הזו.
המנה העיקרית שאמא שלי לקחה נקראת "פרגית בגרידת הדרים על ריזוטו אפונה ירוקה"
אמא שלי ידועה כאחת שמעדיפה לאכול את המנה מאשר לדבר עליה ולכן כל מה שהיא אמרה שהמנה נראתה טוב ושהיה לה טעים.
לדעתי אין פה שום חידוש בתחום החזה עוף, היה טעים מאוד, הרוטב שהיה מעל די מתקתק אבל ברמה של להשתלב עם הטעם של חזה העוף. אני לא אוהב אפונה אז לא התלהבתי מריזוטו האפונה ירוקה.
המנה שאבא שלי הזמין נקראת "קלזון פלפלים, זיתים וגבינת קשקבל".
המנה הזו היא מעין כיסון גדול ממולא בדברים טובים אפוי בטאבון.
המנה הייתה מוצלחת מאוד, הבצק לא היה קשיח והיה ניתן לחיתוך ללא בעיה.
אני אישית לא ממש מחבב פלפלים אז לא אכלתי הרבה מהמנה אבל ממה שכן טעמתי אני יכול להגיד שהמנה מצאה חן בעיניי מאוד.
המנה ההעיקרית שאני הזמנתי נקראת "המבורגר על פולנטה פטריות ברוטב יין אדום".
אני אתחיל מלמטה, רוטב היין היה מתוק מאוד והיה טעים מאוד, שום דבר מיוחד.
הפולנטה לטעמי הייתה חביבה, לא שאני לא אוהב פולנטה, הגרסה הזו הייתה עם מעטפת קשיחה וזה לא מצא חן בעיניי כי אני רגיל אוהב ורגיל לאכול אותה בסגנון בישול של דייסה.
הקציצה, הקציצה הייתה מעולה! טחינה גסה וטעם מעולה שלפי דעתי,
הייתה הקציצה הכי טובה שאכלתי לאחרונה וזה קשה להוציא ממני מחמאה שכזו.
והיו גם כמה פטריות שעברו באזור שהחליטו להצטרף למנה, אין לי מושג למה.
אחרי שסיימנו להתענג על המנות העיקריות אנחנו עוברים למנות הקינוח.
לקינוח הזמנו רק שתי מנות והתחלקנו בהן.
המנה שאבא שלי הזמין לקינוח הייתה "בנופי פאי בננות".
המנה שאני הזמנתי לקינוח נקראת פונדנט שוקולד.
הטעם של השוקולד היה כל כך טעים ועשיר שזה קינוח השוקולד הכי טוב שאכלתי לאחרונה.
אין הרבה מה להגיד על הקינוחים, הם היו טעימים ומוצלחים מאוד.
במסעדת ג'ויס יש שף פטיסייר שנמצא במקום, אז אין אפשרות שהקינוחים לא יצאו פחות ממעולים.
לסיכום: חווית האכילה היתה מוצלחת מאוד והשתלבה נהדר עם האופי השקט של המקום והסביבה.
לא היה רועש מאנשים וממוזיקה מציקה.
אין לנו ספק שהמקום נרשם לחיוב גדול מאוד ושנשמח לחזור לשם שוב לחגיגה נוספת.
