ביום שיש האחרון נסעתי עם ההורים שלי להזכרה בפתח תקווה, כשנגמרה האזכרה וכל אחד התפזר לכיוונו
שאלתי את ההורים מה הסיכוי שהם ירצו ללכת לאכול בחוץ.
לשמחתי הם לא התנגדו ואפילו שמחו לצאת לאכול בחוץ.
עד שהצלחתי למצוא מקום באזור פתח תקווה כבר היינו רחוקים ממנה.
המשכנו לנסוע והגענו לאזור של שדה התעופה בן גוריון, ראיתי את השלט של קרית שדה התעופה
ומיד נזכרתי שיש מסעדה שמומלצת על ידי קהילת המבורגר ישראל.
בהתחלה לא הצלחתי להיזכר בשמו של המקום, אבל אחרי ששאלתי בקבוצת הוואטאפ של הקהילה
הזכירו את השם של המקום; טרומן אנד קו.
שמחתי מאוד שיצא לי לאכול שם, כי שמעתי וקראתי המון ביקורות על טרומן אנד קו.
לקח לנו די הרבה זמן למצוא את המקום, כי הוראות ההגעה היו מאוד לא מובנות
אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע ליעד הנכסף!
אני נכנסתי למסעדה, ההורים הלכו לחנות את אוטו וקיבלו אותי בחיוך והפנו אותי למקום ישיבה.
קיבלתי את התפריט של המסעדה ומיד נכנסתי לעבודה על בחירת המנה שאותה ארצה לאכול.
בשבילי, חובב ההמבורגרים העבודה לא הייתה קשה ואף קלה מאוד כי כבר מראש ידעתי מה אני רוצה גם כמובן קיבלתי המלצות על מנות טובות.
למנה ראשונה הזמנו 'פרחי כרובית', המנה מגיעה עם רוטב ציזיקי אבל אנחנו לא אוהבים את הרוטב הזה,
המלצר אמר שניתן לקבל את המנה עם טחינה במקום.
הכרובית הגיע לשולחן, נעצתי את המזלג ומיד הבנתי שזה לא מוצא בעיניי.
אני רגיל ואוהב את הכרוביות כשהן רכות וקריספיות.
הכרוביות שקיבלנו בטרומן אנד קו היו קשיחות והיה טעם רב של שמן וכמות הטחינה הייתה מועטה.
הגענו לחלק האהוב עלי ביותר בכל ארוחה, המנה המרכזית!
נתחיל עם המנה של אמא שלי:
אני אישית לא אוהב ערמונים, לכן את המנה הזו לא אהבתי.
הניוקי היה עשוי די טוב והבשר היה די רך לטעמי.
שאלתי את אמא שלי לדעתה והיא אמרה שהמנה לא היתה מיוחד, די רגילה, לא גרמה לה להתרגש.
היא חשבתה שהמנה הייתה מבושלת מספיק אבל היה חסר לה טעם שהוביל את המנה.
המנה של שאבא שלי לקח הייתה כבד ביין על פירה.
הטעם של הפירה היה קצת מתוק לטעמו של אבא שלי וכך גם הכבד, שטעם היין המתוק השתלט עליו.
בשל כך הוא לא אכל את כל המנה וזה מה שהרס את חווית הארוחה.
וכמובן לא נשכח את המנה שלי!
אני הזמנתי מן הסתם את מנת ההמבורגר המאוד מומלצת; דאבל צ'יזבורגר ועם תוספת של בייקון.
המנה הגיע מסודרת יפה על הצלחת, הירקות הגיעו מחוץ ללחמנית ההמבורגר, משהו שאני לא רגיל לו. לא שהיו לי תלונות נגד זה, אבל חדש לי.
הצ'יפס נראה והיה קצת חיוור, לא היה ממש קריספי לטעמי ולא היה טעים במיוחד.
אבל על עף זאת, ההמבורגר היה מוצלח מאוד, הטעמים של הקציצה והתוספות שהגיעו איתו השתלבו לכדי יצירת מנה מוצלחת עד מאוד.
אחרי שאכלנו טוב וטעים, טוב, די טעים הגענו לקינוחים.
לצערי לא הספקתי לצלם את הקינוחים ולפני ששמתי לב הם כבר נגמרו.
אנחנו הזמנו את המוס שוקולד וקיבלנו בנוסף גם את עוגת הגבינה עם פירורים על חשבון הבית.
מוס השוקולד היה נחמד, לא יותר.
הטעם שלו היה רגיל כמו כל שאר המוסים שטעמי בעבר ולא מיוחד בכלל.
עוגת הגבינה אמנם גם לא היתה משהו מיוחד, אהבתי אותה יותר מאשר המוס שוקולד.
מעל הגבינה היה גם רוטוב פירות יער חמוץ שקצת הרס לי את הטעם של הגבניה, אבל הסתדרתי עם זה.
לסיכום:
החוויה הכללית היתה טובה, המקום לא היה רועש, אבל קצת די צפוף, לפחות במקום שאנחנו ישבנו בו.
האוכל ברובו היה טעים ולפי דעתי נחזור לשם שוב.
ואם אכן נחזור לשם שוב, אמא שלי אמרה שגם היא תיקח המבורגר בזכות דברי.
קרדיט על תמונת הכותרת: קישור
