ביום חמישי (16.04) היה תאריך יום ההולדת של אחי, מכוון שזה היה יום הזיכרון לשואה, לא היה ניתן לצאת לחגוג.
ביום שישי, למחרת, יצאנו בצהריים אל מסעדת רק בשר שבראשון לציון, קרוב לאזור הבילוים המשופץ "המתחם".
הגענו לאזור המסעדה, ראינו את השלט של המסעדה, אבל היה לנו קשה למצוא את הכניסה.
כל החזית של המסעדה, כל החלונות, חסומים על ידי לוחות עץ.
לקח לנו כעשר דקות עד שלבסוף מצאנו את הכניסה.
כשנכנסנו, קיבלה אותנו המארחת בשמחה ועם כוס יין לטעימה והפנתה אותנו לשולחן שלנו.
המקום די חשוך, אבל יש מספיק תאורה כדי ללכת בבטחה וכשיושבים, לראות את המנות.
התישבנו, קיבלנו את התפריט, וכמובן שהתחלנו לבדוק את המנות הראשונות.
החלטנו שלא לקחת מנה ראשונה, כי לא מצאנו משהו שדיבר אלינו, וגם כי רצינו לשמור מקום לבשר,
המבחר שהוצע בתפריט הוא אותו דבר כמו בשאר המסעדות.
המלצרית הגיע אלינו ושאלה אם אנחנו רוצים להזמין מנה ראשונה, אמרנו שלא,
המלצרית אמרה שמיד יקראו לנו אל עמדת הקצב והגריל כדי לבחור את סוג הבשר, משקל ומידת העשיה.
אחרי מספר דקות נקראנו אל עמדת הקצב כדי לבחור את הבשר שאנחנו רוצים לאכול ממנו.
כשהגענו חיכה לנו גולן הקצב, גולן עשה לנו הצגה של סוגי הבשר והמקור שלהם.
היה ניתן לבחור בין בשר מקומי, או בין בשר יבוא. נאמר לנו בפתיחות שהבשר המיובא עבר הקפאה ולכן הטעם שלו אבד בדרך.
כמובן שבחרנו את הבשר המקומי, אמנם היה קצת יותר יקר, אבל הטעם היה חזק ולא אבד בדרך.
אחי ואבא שלי לקחו בנתח פילה מקומי, הנתח במקרר מגיע כנקניק גדול וממנו חותכים מטבעות.
אמא שלי לקחה ארבע חתיכות של צלעות טלה.
הבשר מגיע אל השולחן על פלטה חמה, שמתחת לפלטה יש גחלים לוחשות ששומרות על החום של הבשר.
ראיתי כבר את השיטה הזו בעבר במסעדת אלגאוצ'ו וזה לא מצא חן בעיני כל כך.
כי עד שהבשר מגיע אל השולחן, הוא יכול להתבשל בעוד דרגה מעל הרצוי.
ברגע שהבשר הגיע אל השולחן שרר שקט, כל אחד היה עסוק במנה שלו.
הטעם של הבשר היה טעים מאוד, אבל גם קצת משעמם.
מסתבר שהבשר מגיע לשולחן אחרי הצליה ללא תיבול, אפילו לא מלח ופלפל.
לכן נדרש על כל סועד להוסיף את התיבול בעצמו ועל פי ראות עינו.
הוספתי קצת מלח, והטעם של הבשר השתפר פלאים.
בסוף הארוחה, כשיצאנו, פניתי אל הקצב ושאלתי אותו לגבי התיבול.
הוא אמר שזה נכון וכשמוסיפים את התיבול על שולחן הסועד, זה נותן לבשר קצת לנוח ועוזר לטעם של הבשר לצאת.
מכוון שהגעתי רעב, מנת הבשר שלי נגמרה מהר, ואז התלבטתי האם לקחת עוד בשר.
בסופו של דבר החלטתי לקחת עוד קצת בשר, פניתי אל המלצרית וביקשתי להזמין עוד.
אחרי דקה נקראתי לעמדת הקצב, היה לי קשה לבחור מה אני רוצה להזמין, אז ביקשתי להמלצה.
ההמלצה שקיבלתי הייתה להזמין פילה (שאטו), ויחידה אחת של צלע טלה.
ההמלצה מצאה חן בעיני והסכמתי.
באותו שלב כבר ידעתי שיש צורך להוסיף את התיבול, לכן לפני שהתחלתי לאכול הוספתי מלח ופלפל, והטעם היה נהדר. הכמות הזו של הבשר הספיקה כדי שאשבע.
בזמן שאכלתי, שאר המשפחה הזמינה מנות הקינוח.
אני אישית לא אוהב חלבה, אבל לקחתי מהשוקולד שהיה יחד עם החלבה, היה נחמד,אבל אני התלהבתי יותר מהמנה של הקריספי שוקולד.
הטעם של הקריספי שוקולד היה טעם שוקולדי, שוקולד מריר.
השוקולד היה רך והקורנפלקס היה די קשה, וזה היה מוזר קצת, כי המרקמים שונים, אבל הטמעים עבדו יחד להצלחה נהדרת.
Related Images:
